עזרן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

החלטה

1.בפני בקשתם של המבקשים ליתן להם רשות ערעור על החלטתו מיום 12.12.11 של כב' רשם ההוצל"פ רף נועם בתיק הוצל"פ 01-17434-58-5 שדחה את בקשתם של המבקשים להורות על סגירת תיק ההוצל"פ. כמו כן מבקשים המבקשים להורות על ביטול הליכי הפינוי של הדירה, פינוי הקבוע ליום 15.12.11 עד להכרעה בבר"ע.

2.בשל הדחיפות הוזמנה טלפונית כונסת הנכסים עו"ד דלית לב ולאחר שהתייצבה שמעתי באריכות את טענות הצדדים בהתייחס לשתי הבקשות.

יצוין כי המבקשים אינם החייבים בתיק ההוצל"פ אלא מי שמכרו את דירתם בשנת 1999 לחייבים והחייבים קיבלו משכנתא מהמשיב בנק הפועלים ועל זכויותיהם של המבקשים נרשמה הערת אזהרה לטובת החייבים ולטובת הבנק.

על זכויותיהם של החייבים מכוח הערת האזהרה נרשמו עיקולים לטובת נושים בלתי מובטחים.

אין מחלוקת כי חוב המשכנתא בסך כולל של 400,000 ש"ח שולם לתיק ההוצל"פ. יצוין כי טרם נבדק אם אכן מלוא החוב כולל הוצאות ושכ"ט שולמו ואולם ניתן לקבוע, לצורך העניין, כי חוב המשכנתא בעיקרו נפרע.

3.טענתו המרכזית של ב"כ המבקשים כפי שטען בפני הינה כי לאחר פסה"ד שניתן על ידי כב' השופט גדעון גינת בתיק ה"פ 41739-03-11 ביום 15.6.11 הרי שיש לראות את המבקשים כבעלי הזכויות בדירה ומאחר ולמבקשים אין חובות לנושים אחרים, הרי שאין מקום לפנותם מהדירה ויש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ.

יצוין כי העתירה בה"פ אשר רק המשיב היה משיב לה בביהמ"ש המחוזי הייתה להצהיר כי המבקשים הינם דיירים מוגנים בדירה ולכן לא ניתן לפנותם מן הדירה.

באשר לחוזה המכר עם החייבים נטען כי הרוכשים הפרו את ההסכם ואף צורף אישור בכתב של הרוכשים המאשרים את הפרת ההסכם על ידם.

4.עוד טען ב"כ המבקשים כי לאור קביעת ביהמ"ש המחוזי כי חוזה המכר הוא למראית עין, הרי שיש לראות את המבקשים כבעלי הזכויות בדירה, גם אם לא קיבל ביהמ"ש את טענתם של המבקשים בדבר הפרת ההסכם.

עוד נטען כי המבקשים הם ששילמו את חוב המשכנתא לבנק לאחר שביהמ"ש המחוזי קבע בפסק דינו כי לבנק הזכות לרדת ישירות לדירתם של המבקשים.

5.בתשובתה הפנתה כונסת הנכסים לכל ההליכים הקודמים אשר התנהלו בתיק בערכאות השונות והדגישה כי בכל ההליכים הקודמים נטען כי הסכם המכר שבין המבקשים לרוכשים שריר וקיים ורק מטעמים פרוצדוראליים טרם הועברו הזכויות וטרם נרשמה משכנתא לטובת הבנק.

עוד מפנה כונסת הנכסים להחלטתו של כב' השופט ג'וברן מיום 17.3.11 לפיה הורה להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא למכירת הזכויות בדירה.

בנוסף ציינה כונסת הנכסים כי המבקשים היו מודעים לכל ההליכים שהתנהלו בין החייבים לבין הבנק ולא נקטו כל עמדה כנגד ההליכים ועוד יצוין כי עו"ד חדד מייצג הן את החייבים והן את המבקשים.

6.עוד הפנתה כונסת הנכסים לסעיף 10 בפסק דינו של כב' השופט גינת בו נאמר כי המבקשים החמיצו את המועד לטעון להפרת ההסכם ומנועים מלטעון כנגד הבנק לגבי זכותו לרשום משכנתא, וכי כלל לא נדרש ביהמ"ש לשאלה האם היה הסכם למראית עין.

עוד מדגישה כונסת הנכסים כי בפסה"ד האמור לא ניתנה הצהרה הקובעת כי החוזה הופר וכי ההליך במחוזי וכן בערעור לביהמ"ש העליון הינו כנגד בנק הפועלים ואיננו רלבנטי לנושים.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להדחות וממילא אין מקום להורות על עיכוב הליכי הפינוי.

לא מצאתי כי יש בפסק דינו של כב' השופט גינת כדי לסייע למבקשים. העתירה בה"פ הייתה כנגד הבנק מבלי שצורפו הרוכשים ו/או הנושים אשר רשמו עיקולים בלשכת רישום המקרקעין. ההכרעה שם הינה ביחסים שבין המבקשים לבין הבנק ואין בהכרעה זו כדי להשפיע במסגרת היחסים עם הנושים הבלתי מובטחים.

כב' השופט גינת דחה מפורשות את טענת המבקשים לפיה חוזה המכר הופר ע"י הרוכשים ולכן בוטל או שיש לבטלו. ביהמ"ש קבע מפורשות שהחוזה מעולם לא בוטל (עמ' 6 שורה 28-29. הוסיף ביהמ"ש וקבע בעמ' 7 שורות 4-6 כי העלאת טענת ההפרה כיום אינה ראויה ויש בעצם העלתה משום ניסיון בוטה להונות את הבנק המשיב.

אני סבור כי אמירת ביהמ"ש לעניין חוזה למראית עין נאמרה אגב וכלל לא נדרשה להכרעה שכן המבקשים כלל לא טענו לביטול החוזה בשל היותו חוזה למראית עין. האמירה נאמרה רק כדי להביא את החריג להלכה המתבססת על פסק דין שטיינמץ ובהקשר זה ציין ביהמ"ש כי המבקשים והרוכשים עשו יד אחת כדי להטעות את הבנק.